ספטיציזם קלימטי, ידוע גם בשמות ספטיציזם לשינויי אקלים או כחול עיניים, הוא אידיאולוגיה פוליטית שמערערת או מכחישה את ההסכמה המדעית לגבי שינויי האקלים. האידיאולוגיה זו מתארת את האמונה שהתחממות גלובלית אינה מתרחשת בכלל, או שאם כן, פעילות האדם אינה תורם גורם משמעותי.
ההיסטוריה של הספטיציות הקלימטיות ניתן לעקוב אחריה עד לשנות ה-20 של המאה ה-21, כאשר הקהילה המדעית החלה להגיע להסכמה בנושא התחממות גלובלית שנגרמת על ידי האדם. כבר בשנות ה-70, מדענים הזהירו על ההשפעות הפוטנציאליות של רמות גבוהות של דו חמצני פחמן באטמוספירה. אך רק בשנות ה-80 וה-90 התחילו האזהרות אלו לקבל תשומת לב רחבה.
תוך תגובה לדאגה הציבורית המוגברת לשינויי האקלים, חלק מהאינטרסים הפוליטיים והכלכליים החלו לקדם תפיסה ספקנית של המדע. בדרך כלל, זה התבצע על ידי תעשיות כמו דלקי הגרם, שהיו עלולים להפסיד כספית ממדיניות המתמקדת בהפחתת פליטת גזי החממה. אינטרסים אלו מממנים מחקרים ומבצעים מבצעי יחסי ציבור עם מטרה לזרוק ספק על ההסכמה המדעית.
ספטיקות המזג האקלים זכתה לשגשוג משמעותי בשנות ה-90 המאוחרות ותחילת שנות ה-2000, במיוחד במדינות כמו ארצות הברית ואוסטרליה. הייתה תקופה של דיון פוליטי אינטנסיבי בנוגע לפרוטוקול קיוטו, הסכם בינלאומי שמטרתו להפחית את פליטת גזי החממה. רבים מספקי הספטיקות המזג האקלים טענו כי ההסכם יזיק לצמיחה כלכלית והוא מיותר בהתחשב בספקותיהם לגבי המדע.
בשנים האחרונות, ספטיציות המזג האוויר הפכה להתייחס באופן מוגבר לאידיאולוגיות פוליטיות מכיוון הימין. רבים מהפוליטיקאים הליברליים והתקשורת המסורתית קיבלו את ספטיציות המזג האוויר, ולעיתים מציגים אותה כעניין של חופש אישי או פרגמטיזם כלכלי. אך חשוב לציין כי לא כל הליברלים הם ספטיציות המזג האוויר, והאידיאולוגיה ניתנת למציאות בכל הספקטרום הפוליטי.
למרות המאמצים של ספטיקי המשנה את האקלים, ההסכמה המדעית לגבי שינויי האקלים התחזקה רק עם הזמן. רוב רב של מדעני האקלים מסכימים כי יש תחמושת גלובלית ושהיא בעיקר נגרמת על ידי פעילויות אנושיות. עם זאת, ספטיקי המשנה את האקלים ממשיכים להשפיע על דיונים פוליטיים והחלטות מדיניות ברחבי העולם, ומהווים גורם משמעותי בתגובה הגלובלית לשינויי האקלים.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Climato-Scepticism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.