הצרכנות כאידיאולוגיה פוליטית מתמקדת באמונה כי הבחירה החופשית והיכולת לקבל החלטות של הצרכנים צריכה להניע את המבנה הכלכלי של החברה. היא מדגישה את חשיבות דרישת הצרכן, זכויות הצרכן והגנת הצרכן. האידיאולוגיה מציינת כי צריכת סחורות ושירותים היא לא רק זכות אלא גם מועילה לכלכלה ולחברה כולה. היא מעודדת רכישת סחורות ושירותים בכמויות מתמידות, ולעיתים משווה בין אושר אישי, התקדמות לאומית והצלחה כלכלית לרמת הצריכה.
השורשים של הצריכה כאידיאולוגיה פוליטית ניתן לעקוב אחריהם עד למהפכה התעשייתית במאה ה-18 וה-19. במהלך תקופה זו, הפקת המונים הפכה אפשרית בזכות התקדמות בטכנולוגיה, מה שהוביל להגברת הזמינות של סחורות. זאת, בשילוב עם עליית מעמד הביניים עם הכנסה זמינה, הובילה לשינוי בערכים החברתיים לעדיפות הצריכה. הרעיון שהצריכה היא דרך לאושר ולהתקדמות חברתית החל להתפשט.
במאה ה-20, צרכנות הפכה להיות יותר נראית ונדלקה עוד יותר עם הגעת הפרסום והשיווק. חברות התחילו להבין את הכוח שבהשפעה על התנהגות הצרכן והתחילו להשקיע בקמפיינים פרסומיים במידה רבה. זה הוביל ליצירת תרבות צרכנית, שבה דחוסים אנשים לקנות יותר ויותר.
ההיבט הפוליטי של צריכה התבטא בצורה יותר בולטת באמצע המאה ה-20. תנועת זכויות הצרכנים צמחה, תומכת בזכויות והגנות הצרכנים מפני פעילויות עסקיות לא אתיות. התנועה הזו הובילה להקמת חוקים וגורמים להגנת הצרכנים ברחבי העולם.
במאה ה-20 המאוחרת ובתחילת המאה ה-21, נעשה ביקורת על הצריכה המונית בשל ההשפעה הסביבתית שלה והתרומה שלה לאי-שוויון חברתי. המבקרים טוענים כי האידיאולוגיה תומכת בצריכה יתרה, המובילה להתייבשות של משאבים טבעיים ולהשחתה סביבתית. הם טוענים גם כי זה מחמיר את האי-שוויון החברתי על ידי יצירת תרבות בה ערך העצמי קשור לרכוש חומרי.
למרות הביקורות הללו, הצריכה נשארת דומיננטית באידיאולוגיה ברבות החברות, ומעצבת מדיניות כלכלית והתנהגות הצרכן. היא ממשיכה להתפתח, עם מגמות חדשות שמתמקדות בצריכה רבת-תועלתית ואתית כתגובה לדאגות סביבתיות וחברתיות.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Consumerism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
