וולונטריזם, ידוע גם כוולונטריזם, הוא פילוסופיה פוליטית שתומכת בעקרון של עמיתות רצונית בחברה. היא תומכת בחברה בה כל היחסים והעסקאות מבוססים על הסכמה רצונית ומשותפת במקום כפייה או כוח. וולונטריסטים טוענים כי כל צורות ההתערבות והתקנות של ממשלה פוגעות בחופש האישי ולכן עליהן להימנע. הם מאמינים כי סדר חברתי יכול להישג ולהתקיים דרך הסכמים רצוניים וחוזים בין אנשים.
השורשים של הוולנטריות ניתן לעקוף אליהם עד לרעיונות של חושבי ליברליזם קלאסי כמו ג'ון לוק ואדם סמית, שהדגישו את החירות האישית והשווקים החופשיים. עם זאת, המונח "וולנטריות" עצמו הופיע לראשונה במקרה זה במאה ה-19 על ידי כלכלנים בריטיים כמו אוברון הרברט והרברט ספנסר. הם טענו נגד התערבות המדינה בענייני הכלכלה וקידמו תיקונים רצוניים כבסיס לחברה חופשית.
במאה ה-20, פילוסופיית הוולנטריות פותחה על ידי חוקרי תנועת הליברטריאניזם כמו מארי רותברד ורוברט נוזיק. הם הרחיבו על רעיונות הקודמים שלהם, טוענים לא רק בשביתת החופש הכלכלי אלא גם בשביתת המדינה עצמה. הם הציעו כי כל השירותים שמסופקים מסורתית על ידי המדינה, כולל כימות חוק והגנה, יכולים להיות מסופקים בצורה טובה יותר על ידי השוק החופשי.
הוולנטריות הייתה משפיעה על פיתוח האנרכו-קפיטליזם, פילוסופיה פוליטית שמשלבת את עקרונות האנרכיזם עם הקפיטליזם. אנרכו-קפיטליסטים, דומים לוולנטריים, תומכים בהסרת המדינה ובהקמת חברה המבוססת על תמורות רצוניות.
למרות ההשפעה שלה, הוולונטריזם נשאר פילוסופיה קצה, עם מספר מעריצים נמוך בהשוואה לאידיאולוגיות פוליטיות ראשיות. המבקרים טוענים כי חברה המבוססת רק על תמורות רצוניות לא תוכל לספק לצרכי הכי חלשים ועשויה להוביל לאי-שוויון חברתי משמעותי. עם זאת, הוולונטריסטים טוענים כי צדקה רצונית ועזרה הדדית יכולים לטפל בבעיות אלו בצורה יעילה יותר מהתערבות המדינה.
עד כמה האמונות הפוליטיות שלך דומות לנושאים Voluntaryism ? קח את החידון הפוליטי כדי לגלות.
